סקר עצים: למה זה חשוב, מתי נדרש ואיך זה עובד

עצים בוגרים הם משאב שלוקח עשרות שנים לגדל ורק שעות ספורות להרוס. מכאן הצורך בסקר עצים כתנאי מקדים בהליכי התכנון והבנייה. הסקר בודק את מצבם וערכם האקולוגי של העצים בשטח, ומטרתו למנוע כריתה בלתי מבוקרת של עצים שממלאים תפקיד חשוב בהצללה, בקירור הסביבה העירונית, בשמירה על המגוון הביולוגי ובאספקת חמצן לנשימה. בעידן שבו שינויי האקלים והתחממות הערים הופכים לנושא מרכזי בתכנון, גישתם של פקידי היערות הפכה מחמירה יותר, במיוחד בכל הנוגע לעצי רחוב בשטחים ציבוריים פתוחים.

הסקר נדרש בכל בקשה להיתר בנייה, הרחבה או פיתוח תשתיות בשטח שבו קיימים עצים בוגרים, כלומר עצים בגובה של לפחות שני מטרים וקוטר גזע של עשרה סנטימטרים ומעלה (בייעוד מגורים, קוטר של עשרים סנטימטרים). הוא נדרש גם בשלב מוקדם יותר, בהכנת תב”ע, שם מוגש נספח עצים המאפשר לשלב את העצים הקיימים בתכנון עוד לפני שנקבעו קווי הבניין והייעודים. הדרישה מעוגנת בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2009. יש מקרים שבהם אפשר לבקש פטור מהכנת סקר מלא, למשל כשאין במגרש עצים כלל או כשמתקיימים התנאים שקבע משרד החקלאות.

סקר עצים נערך על ידי סוקר מומחה, לרוב אגרונום או בעל מקצוע מוסמך אחר בתחום העצים והנוף, על פי הנחיות פקיד היערות. הסקר מתייחס לעצים הבוגרים שבתחום התכנית ולעיתים גם לעצים סמוכים מעבר לגבולה. בתהליך משתתפים גם מודד מוסמך, שמכין תוכנית מדידה ומסמן עליה את העצים, ועורך הבקשה, שמלווה את ההליך ברישוי. על בסיס המדידה והסיור בשטח מעריך הסוקר את ערכיות העצים, ובשיתוף עם הגורם המתכנן נקבע ייעודו של כל עץ: שימור, העתקה או כריתה. ההחלטה הסופית מתקבלת מול פקיד היערות והרשות המוסמכת.

את הסקר מגישים לפקיד היערות האזורי או העירוני, ואישורו הוא תנאי מקדים לקבלת היתר הבנייה. על סמך ממצאי הסקר הוא מנפיק את רישיונות הכריתה וההעתקה הנדרשים, ואילו עצים המיועדים לשימור נשמרים במקומם ומוגנים במהלך העבודות. בשלב התב”ע הנספח משמש כלי תכנוני בלבד ואין מכוחו רישיונות, אך הוא מכתיב את המסגרת שבתוכה יפעלו בהמשך. בלי אישור פקיד היערות לא ניתן להתקדם בתיק ברשות המקומית, ולכן יזמים, אדריכלים ובעלי נכסים פרטיים שמתכננים בנייה או פיתוח בשטח שיש בו עצים בוגרים נדרשים להזמין סקר מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע עיכובים ועיצומים בהמשך הדרך.